ת"פ 3078/01, הועדה המקומית לתכנון לבניה בקעת בית הכרם נ' תיתי מסחר ושיווק בע"מ ואח'
כב' השופטת רמה לאופר-חסון
12.02.2007
העובדות:
1. הנאשמים 4 ו - 5 הורשעו עפ"י הודייתם בבניה בלא היתר ובסטיה מהיתר של מבנה בן שלוש קומות, המיועד לשמש כמרכז מסחרי. היקפה של הבניה גדול ביותר - כ -3,400 מ"ר. הבניה נבנתה על קרקע שיעודה חקלאי ובניגוד לתכנית המיתאר החלה על המקרקעין. בשל התקדמות הבניה הבלתי חוקית, תוקן כתב האישום פעם אחר פעם וכדי שיביא לכדי ביטוי הבניה על מלוא היקפה המסיבי. הבניה בוצעה תוך הפרת צו הפסקה שיפוטי, אשר הוצא עוד בשנת 97 ובהיות הבניה בשלביה ההתחלתיים.
החלטה:
2. הבניה נשוא התיק שבפני אשר בוצעה הינה אדירת מימדים וברור שחלקה לפחות נבנה למטרה עסקית ולשם הפקת רווח כלכלי. עוד ברור, כי בניה בהיקף אשר כזה לא יכולה היתה להיבנות ע"י מי אשר הפרוטה אינה מצויה בכיסו ולכן את הטענה בדבר חסרון כיס - יש לשקול בפרופורציה הראויה. עוד יש לזכור, כי הבניה נבנתה תוך הפרת צו הפסקה שיפוטי אשר הוצא בהיות הבניה בשלביה ההתחלתיים ותוך התעלמות מן הצו והתרסה כנגד שלטון החוק.
3. לצערנו, הפכו עבירות לפי חוק התכנון והבניה תוך הפרת צווי בימ"ש תופעה נפוצה ומשום מה, נתפסים עברייני הבניה בעיני עצמם כנורמטיביים גם אם חטאו בביצוע עבירות על חוק זה ובציבור קיימת, משום מה, נטיה להקל ראש בעבירות בניה. מחובתו של ביהמ"ש להבהיר באופן חד משמעי כי העונש אשר יוטל בגין העבירות אותן ביצעו הנאשמים יהא שקול בהשפעתו העונשית כנגד התועלת הצומחת להם מן הבניה, שנבנתה תוך התעלמות גמורה ממגבלות החוק ומתכתיביו וכל סלחנות יתר בענין זה משמעה למעשה, השלמה עם קיום התופעה הפסולה של בניה בלתי חוקית תוך הפרת צו בימ"ש.
4. כבר נאמר לא אחת בפסיקה לענין מדיניות הענישה, כי יש להחמיר בעבירות אילו ובמקרים המתאימים אף להטיל מאסרים לריצוי בפועל. ראה לענין זה הנאמר בע.פ. 578/78 מ"י נ' אחמד דרוויש עיסה, פד' לו (1) 723: "האמצעים שננקטו עד כה כדי לרסן את ההתעלמות מהוראותיו של חוק התכנון והבניה תשכ"א - 1961, מההגבלות אותן הוא קובע ומדרכי הרישוי אותן הוא מחייב, לא נשאו פרי... האמצעים המשפטיים שהיו מקובלים עד כה בתחום זה לא השיגו את מטרתם: הקנסות שהוטלו לא היו שקולים בהשפעתם העונשית כנגד התועלת הצומחת מן הבניה תוך התעלמות ממגבלותיו של החוק וצווי הריסה אינם מקויימים... לאור המצב אליו הגענו יש לראות בהטלת עונשי מאסר בפועל על עבירות תכנון ובניה אמצעי הולם ויעיל, כדי לבלום את התפשטותה הנוספת של הפרת החוק המתוארת ולהחדיר יסוד מרתיע מוחשי לתוך מערכת הענישה הנוהגת בתחום עליו מדובר".
5. לפיכך, לאחר ששקלתי מיכלול הנסיבות בענייננו ונתתי דעתי גם לכך שהבניה הבלתי חוקית ורחבת ההיקף לא הוכשרה, הנני סבורה כי לא אוכל להימנע הפעם מהטלת עונש מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח על הנאשם מס' 5 וסופו של דבר, הנני גוזרת הדין כדלקמן: על הנאשמת מס' 4 - שהינה תאגיד: קנס בסך 120,000 ש"ח. ניתן בזאת צו הריסה לבניה נשוא כתב האישום המתוקן. על הנאשם מס' 5: מאסר למשך 7 חודשים וקנס בסך 80,000 ש"ח או 7 חודשי מאסר תמורתו. וכן מאסר על תנאי לתקופה של 7 חודשים.
כב' השופטת רמה לאופר-חסון
12.02.2007
העובדות:
1. הנאשמים 4 ו - 5 הורשעו עפ"י הודייתם בבניה בלא היתר ובסטיה מהיתר של מבנה בן שלוש קומות, המיועד לשמש כמרכז מסחרי. היקפה של הבניה גדול ביותר - כ -3,400 מ"ר. הבניה נבנתה על קרקע שיעודה חקלאי ובניגוד לתכנית המיתאר החלה על המקרקעין. בשל התקדמות הבניה הבלתי חוקית, תוקן כתב האישום פעם אחר פעם וכדי שיביא לכדי ביטוי הבניה על מלוא היקפה המסיבי. הבניה בוצעה תוך הפרת צו הפסקה שיפוטי, אשר הוצא עוד בשנת 97 ובהיות הבניה בשלביה ההתחלתיים.
החלטה:
2. הבניה נשוא התיק שבפני אשר בוצעה הינה אדירת מימדים וברור שחלקה לפחות נבנה למטרה עסקית ולשם הפקת רווח כלכלי. עוד ברור, כי בניה בהיקף אשר כזה לא יכולה היתה להיבנות ע"י מי אשר הפרוטה אינה מצויה בכיסו ולכן את הטענה בדבר חסרון כיס - יש לשקול בפרופורציה הראויה. עוד יש לזכור, כי הבניה נבנתה תוך הפרת צו הפסקה שיפוטי אשר הוצא בהיות הבניה בשלביה ההתחלתיים ותוך התעלמות מן הצו והתרסה כנגד שלטון החוק.
3. לצערנו, הפכו עבירות לפי חוק התכנון והבניה תוך הפרת צווי בימ"ש תופעה נפוצה ומשום מה, נתפסים עברייני הבניה בעיני עצמם כנורמטיביים גם אם חטאו בביצוע עבירות על חוק זה ובציבור קיימת, משום מה, נטיה להקל ראש בעבירות בניה. מחובתו של ביהמ"ש להבהיר באופן חד משמעי כי העונש אשר יוטל בגין העבירות אותן ביצעו הנאשמים יהא שקול בהשפעתו העונשית כנגד התועלת הצומחת להם מן הבניה, שנבנתה תוך התעלמות גמורה ממגבלות החוק ומתכתיביו וכל סלחנות יתר בענין זה משמעה למעשה, השלמה עם קיום התופעה הפסולה של בניה בלתי חוקית תוך הפרת צו בימ"ש.
4. כבר נאמר לא אחת בפסיקה לענין מדיניות הענישה, כי יש להחמיר בעבירות אילו ובמקרים המתאימים אף להטיל מאסרים לריצוי בפועל. ראה לענין זה הנאמר בע.פ. 578/78 מ"י נ' אחמד דרוויש עיסה, פד' לו (1) 723: "האמצעים שננקטו עד כה כדי לרסן את ההתעלמות מהוראותיו של חוק התכנון והבניה תשכ"א - 1961, מההגבלות אותן הוא קובע ומדרכי הרישוי אותן הוא מחייב, לא נשאו פרי... האמצעים המשפטיים שהיו מקובלים עד כה בתחום זה לא השיגו את מטרתם: הקנסות שהוטלו לא היו שקולים בהשפעתם העונשית כנגד התועלת הצומחת מן הבניה תוך התעלמות ממגבלותיו של החוק וצווי הריסה אינם מקויימים... לאור המצב אליו הגענו יש לראות בהטלת עונשי מאסר בפועל על עבירות תכנון ובניה אמצעי הולם ויעיל, כדי לבלום את התפשטותה הנוספת של הפרת החוק המתוארת ולהחדיר יסוד מרתיע מוחשי לתוך מערכת הענישה הנוהגת בתחום עליו מדובר".
5. לפיכך, לאחר ששקלתי מיכלול הנסיבות בענייננו ונתתי דעתי גם לכך שהבניה הבלתי חוקית ורחבת ההיקף לא הוכשרה, הנני סבורה כי לא אוכל להימנע הפעם מהטלת עונש מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח על הנאשם מס' 5 וסופו של דבר, הנני גוזרת הדין כדלקמן: על הנאשמת מס' 4 - שהינה תאגיד: קנס בסך 120,000 ש"ח. ניתן בזאת צו הריסה לבניה נשוא כתב האישום המתוקן. על הנאשם מס' 5: מאסר למשך 7 חודשים וקנס בסך 80,000 ש"ח או 7 חודשי מאסר תמורתו. וכן מאסר על תנאי לתקופה של 7 חודשים.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
